<h1>איסור והיתר לרש"י סימן נ"ב</h1>
<h2>דף קכב.</h2>
ליקח מגוי ביום טוב. וששאלתם מהו לילך אצל גוי המכירו ביום טוב וליטול הימנו אגודת עשב לבהמתו או תבן או עומרין ואומר מה שאתה נוטל משאר (מהם) [בני אדם] כיוצא בהם אני אתן לך למחר דבר זה אפי' מישראל אסור לפי שהוא אומר אזכרת סכום מקח דתנן הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי ל' ביצים או י' אגוזים שכן דרך בעל הבית למנות בתוך [ביתו], ר' שמעון בן אלעזר אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח והני מילי בחנוני [ישראל [אבל] חנוני גוי] הרגיל אצלו דכיון דרגיל אצלו גזירה שמא יביא בשבילו מחוץ לתחום והבא בשבילו מחוץ לתחום אסור לטלטלו (וגם) [וגבי] בהמתו תניא (גבי) [גוי] שלקט עשבים מאכיל אחריו ישראל והא אמר רב הונא מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים דמשמע במחוברין לפי שהם מוכנים למאכל בהמה אבל על גבי מוקצה כגון שתלושין ומונחין באוצר שמוקצים הם וגוי שלקט עשבים מוקצים הם אצל ישראל ומתרצינן דקאי ליה באפי ואזלא ואכלא אבל להאכיל בידים אסור ליתן לבהמתו.
